אלבום ראשון - מילות השירים | החצר האחורית

הבמה הביתית באור פנסים

כשני שחקני תיאטרון מנוסים

בני הזוג באותו מחזה ערב ערב

אותן התנועות ואותן המחוות

השורות הרעות השורות הטובות

שחוזרות על עצמן מעצמן בלי הרף

שני שחקנים יוצאים מן הכלל

שני שחקנים לבדם בלי קהל

שואלים את עצמם מתי זה יחדל

מתי נוריד מסך ונלך

האם ההצגה הזאת חייבת להמשך

לפעמים זה קשה בא לה למות

הוא מזמן כבר רצה להחליף את הדמות

ושורות אחרות חדשות להגיד ולשמוע

לשנות תאורה להחליף תפאורה

ולקפוץ לתפקיד בלי שום חזרה

להרגיש שוב זורם כמו בסרט קולנוע

שני שחקנים יוצאים מן הכלל

שני שחקנים לבדם בלי קהל

שואלים את עצמם מתי זה יחדל

מתי נוריד מסך ונלך

האם ההצגה הזאת חייבת להמשך

אהבה אמיתית מחזה משפחתי

הם קוראים זה לזו בעלי ואשתי

לכל ניד של גבה יש תגובה מתורגלת

זהירים לא לומר שום דבר שילהיט

שום ויכוח ישן שעלול להצית

ערב שקט לשריפה משתוללת

שני שחקנים יוצאים מן הכלל

שני שחקנים לבדם בלי קהל

שואלים את עצמם מתי זה יחדל

מתי נוריד מסך ונלך

האם ההצגה הזאת חייבת להמשך