אלבום ראשון - מילות השירים | החצר האחורית

מרפסות על כתפיו

על גבו מתחלפים רמזורים

הסתכל בכיסיו

תגלה פרצופים מוכרים

הוא מניע מרפק

מכונית יש לו על השרוול

מן הצל מזנק

על בטנו הרחוב שממול

לפעמים הוא זוהר

בצבעים שעושה בו האור

וממש מסנוור

מי שבא מלפנים מאחור

הוא פוסע אט אט

הוא נחוש בדרכו וזהיר

די באבן אחת

שתבדוק עד כמה הוא שביר

וכולם צועקים

ראית?

וכולם קוראים

תביט

וכולם שואלים מיהו

האיש בחליפת הזכוכית

הוא פוסע זקוף

אנשים פוערים את פיהם

מן הגוף השקוף

מבטם משתקף בפניהם

הוא חולף בחוצות

על פניו יש חיוך שברירי

ועניו נוצצות

כמו שני פנסים מאירים

וכולם צועקים

ראית? ראית?

וכולם קוראים

תביט, תביט

וכולם שואלים מיהו

האיש בחליפת הזכוכית

כשהלילה יורד

הירח עולה בלבו

המואר הבודד

בחשמל הרוקד מסביבו

הוא יודע זאת טוב מכולם

הוא יודע הכי הכי

הוא יודע

וכולם צועקים

ראית? ראית?

וכולם קוראים

תביט, תביט

וכולם שואלים מיהו

האיש בחליפת הזכוכית

מיהו האיש בחליפת הזכוכית? מאחורי החצר האחורית